פסק-דין בתיק ת"א 3043-09

רקע

1.         תביעה ותביעה שכנגד להצהרה על תוקף הסכם מכר במקרקעין, לפיו מכרו הנתבעים 1 ו-2 לתובע מגרש הידוע כגוש 1936 חלקה 252, בשכונת ברנע באשקלון (להלן:"הנכס") ואכיפתו, ומנגד, תביעת הנתבעים לביטולו.

התובע טוען להפרת ההסכם ע"י הנתבעים 1 ו-2, באופן שלא איפשר לו השלמת התמורה במלואה, ולפיכך עותר התובע למתן פס"ד לפיו ישלם הוא את יתרת התמורה לפי שער קבוע. כן טוען הוא לזכאות לפיצוי המוסכם.

עוד עותר התובע למתן צווים שעניינם השלמת העברת הזכויות על שמו בנכס (מסירת מסמכים, מינוי כונס נכסים, וכיוצ"ב), ולמתן צווים האוסרים על ביצוע כל דיספוזיציה בנכס וכל פעולה בכספים אשר כפי הנטען מופקדים בנאמנות אצל הנתבע 3, עורך ההסכם.

מנגד, הגישו הנתבעים 1 ו-2 תביעה שכנגד לביטול הסכם המכר מחמת הפרתו הנטענת בידי התובע, בכך שלא שילם את התמורה המוסכמת, ולתשלום הפיצוי המוסכם לרבות פיצוי בגין נזקים בעין.

2.         במסגרת ישיבת קדם משפט שהתקיימה בפני ביום 23.2.2010, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה דיונית, לפיה תוכרע המחלוקת בתיק בהתאם לתוצאות בדיקת פוליגרף שתיערך ע"י המכון הירושלמי לפוליגרף לכל הצדדים בתיק, ואשר תבחן את שאלת גובה התמורה ששולמה בפועל ע"י התובע בגין רכישת הנכס, זאת לאור טענת התובע כי שילם סך של 90,233 דולר למול טענת הנתבעים כי שולם על ידו סך של 61,500 ש"ח + 5,000 דולר, בלבד.

בהסכמת הצדדים נקבע כי תוצאות הפוליגרף יכריעו, באופן שככל שיסתבר כי גרסת התובע אינה נכונה - תידחה התביעה, ואילו ככל שיסתבר כי גרסת הנתבעים אינה נכונה - תתקבל התביעה, ותידחה התביעה שכנגד.

ביום 19.3.2010 ניתנה חוות דעת מומחה הפוליגרף ולפיה התקבלה המסקנה כי הנתבעים דוברי אמת בגרסתם ואילו התובע דובר שקר.

3.         לאחר קבלת תוצאות הפוליגרף העלה התובע, במסגרת ישיבה שנתקיימה בפני ביום 21.3.2010, שתי השגות בנוגע לחוות הדעת: האחת, כי הוא לא נשאל אחת מן השאלות שנקבעו בהסכמת הצדדים, והשניה כי נתקבלה חוות דעת משוקללת במסגרתה לא ברורה התוצאה בכל שאלה ושאלה.

אף כי סברתי עוד באותו מועד, שהעניין נשוא השאלה החסרה נכלל ממילא במסגרתה של שאלה אחרת, איפשרתי פניה למכון הירושלמי לפוליגרף בשאלה האם יש מקום לבחינה נוספת של התובע בעניין זה, וכן ביקשתי את המכון, לבקשת התובע, לשלוח פירוט של התשובות, ככל שניתן הדבר. בהתאם לתשובת המכון, כך קבעתי, תיבחן האפשרות להיעתר לבקשת התובע.

4.         אולם, עוד בטרם ניתנה החלטתי הסופית בעניין ואף בטרם ניתנה עמדת המכון הירושלמי, המציא התובע למכון הפוליגרף, ביוזמתו ובאופן חד צדדי, חוות דעת מאת מומחה פוליגרף אחר, מר הורוביץ, לפיה על סמך מסמכים רפואיים-פסיכיאטריים שהומצאו לו, אין התובע כשיר כלל לעמוד בבדיקת פוליגרף.

בהמשך להחלטתי הנ"ל ולחוו"ד מומחה הפוליגרף, מר הורוביץ, נתן המכון הירושלמי הבהרות לחוות דעתו ולפיהן:

א.      לא היה מקום לשאלה הנוספת.

ב.       לאור מצבו הנפשי של התובע, שהוסתר מן המכון, מקובלת חוו"ד מר הורוביץ, ומסיבה זו לא ניתן לערוך לתובע בדיקה חוזרת.

ג.        כמתרחש תדיר בבדיקות פוליגרף, מדובר בתשובות מעורבות, אשר שקלולן מביא לתוצאה הסופית - היא התוצאה נשוא חוות הדעת.

5.         לאחר קבלת הבהרות המכון הירושלמי, הגיש התובע בקשה לפסילת חוות הדעת, לחילופין עתר לזימון המומחים למתן עדות בקשר עם חוות הדעת, ולחילופי חילופין ביקש להורות על ביצוע בדיקת פוליגרף נוספת לנתבעים אצל המומחה מר הורוביץ.

לאור ההתפתחויות ועל רקע הגשת הבקשה, זומנה על ידי ישיבה בניסיון לסלק את המחלוקת שנתעוררה, אולם למרבה הצער לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה כלשהי.

במצב דברים זה, ניתנה על ידי ביום 15.7.2010 החלטה בבקשת התובע, במסגרתה נדחו טענות התובע, זאת לאור ההלכה הנוגעת להסכמה מסוג זה, שהינה הסכמה המודעת למהותה ולטיבה של בדיקת הפוליגרף, ולפי המסקנה כי לא היתה חריגה מהמסגרת שהובאה למכון הירושלמי להכרעה. סיכומו של דבר נקבע, כי אף שתוצאת הפוליגרף הנוגעת לתובע נותרה חסרת משמעות לאור אי כשירותו לעמוד לבדיקת פוליגרף, הרי ככל שהדבר נוגע לנתבעים מחייבים ממצאי הבדיקה בעניינם.

לפיכך, סוכמה החלטתי במסקנה, כי תוצאת שלושת בדיקות הפוליגרף של הנתבעים מתקבלת, כהסכמת הצדדים מיום 23.2.2010, כראיה בתיק, ולפיהן: